Multistrada V4S Radar

נתחיל בסוף – זה האופנוע הכי מדהים שיצא לי לרכוב עליו. הוא עושה הכל, מהיר, נוח ומפנק.
והכי חשוב? עדיין בהרצה שלו והוא גורם לי לחייך 🙂

עכשיו נחזור להתחלה – אני כבר בן 52, הגב שלי לא במצב הכי וואו, אני בעודף משקל ואני לא בכושר.
ה-Street Fighter V4S השחור המדהים שהיה לי פשוט שבר אותי.
זה אופנוע קשוח ותובעני שרוצה שתרכב עליו אגרסיבי ומהר, זה לא אופנוע יום יומי בשום צורה.
אם המונסטר שהיה לי פעם היה כל יכול – הסטריט הוא אופנוע לפאן ולמסלול.
אם הייתי גר על כביש הצפון או נס הרים? זה היה מושלם. הבעיה שמהבית או המשרד שלי עד הצפון יש לא מעט קילומטרים ואני פשוט נרתע מלעשות אותם עם אופנוע ששובר לי את הגב.
מה הפתרון? אופנוע סטייל אדוונצ'ר.
הבמוו F750GS שקניתי ומשמש אותי לרכיבות היום יומיות לא מספיק ספורטיבי ולא מרגש בשום צורה.
הוא נוח, קליל ובול טוב בשבילי ליום יום אבל בטיולים אני מרגיש שחסר לי.
אז.. מולטיסטראדה V4S חדש.

אני כרגע באמצע ההרצה. בדיוק 500 ק"מ עברו מיום חמישי ועד היום, כשזה סוף שבוע שלא היה לי יותר מדי זמן.
האופנוע נוח, ספורטיבי מאוד. מאוד. ממש.
כאילו לקחו את הסטריט, עידנו ומיתנו אותו איפה שהיה אגרסיבי מדי, נתנו לי ישיבה נוחה ואמרו "סע".
אני עדיין לא מגיע לשום מסקנה עליו כי הרצה ואני מחכה בכיליון עיניים לסיים אותה – אבל אם אני צריך לסכם מה קורה בינתיים? הגעתי בבוקר למשרד, ראיתי את המולטי וחייכתי בכיף 🙂

התמונות מהרי ירושלים כמובן, המקום הראשון שרוכבים אליו עם אופנוע חדש 🙂

BMW F750GS Triple black

בפוסט הקודם אמרתי שכנראה יהיה גם איזה אדוונצ'ר בעתיד, והעתיד הגיע מהר.
האופנוע נרכש עם 6600 ק"מ, אופנוע שנראה ומרגיש חדש לגמרי.
מלא תוספות, עם טרמיניוני ומשקף קצר שחור – והוא נראה טוב.
טוב נו, אני מגזים. זה GS. הוא נראה אופנוע.
רציתי משהו שיהיה לא מאוד חזק אבל שיהיה קליל ונוח ולא יגרור אותי לעשות דברים מסוכנים.

האופנוע יעיל, נוח ולהפתיע – מהנה מאוד.
אני ממש נהנה ממנו, למרות שהוא רק 77 כ"ס, למרות שהוא לא ספורטיבי מספיק ולא אדוונצ'ר מספיק וזה סוג של אופנוע פשרות – איכשהו זו חבילה לא רעה בכלל 🙂

אז איך הוא?
הספקתי לעשות איתו שני טיולים – טיול אחד לכיוון הגלבוע, דרך נוף גלבוע ותחנת הרוח.
הטיול השני היה הרבה יותר טכני ומעניין. כמעט 5 שעות של רכיבה ל-400 ק"מ שהיו מפותלים כהלכה.

למרות שמדובר באופנוע לא ספורטיבי, הוא נתן לי לשמור על קצב יפה. הכל באלגנטיות וביעילות גרמנית.
אין רעש ואין דראמה, הכל בנחמדות ובחביבות. אופנוע נוח וכייפי.
המושב נוח, הרגליים מגיעות בלי שום בעיה לריצפה כשעומדים.
המשקף קצר מדי ולא יעיל במהירות גבוהה, אבל לא לזה ייעדתי אותו – הוא לא פה כדי לשבור את מחסום המהירות.
הוא איתי כדי שיהיה לי נוח ונחמד לטייל והוא עושה את זה מצויין.


טיול "מהיר וספורטיבי" של מועדון דוקאטי

בשבת האחרונה יצאנו משהו כמו 25 אופנועים לטיול של הכלים הספורטיביים במועדון דוקאטי.
קשה לתאר את העוצמה שיש ב-25 אופנועים עם כוח עצום ורעש עצום לא פחות 🙂

25 אופנועים ספורטיביים ורועשים 🙂

מסלול הטיול התחיל בכביש 6, ירד אל ערד, ים המלח, עצירה במסעדת מי-קאסה וחזרה הביתה.

https://www.google.com/maps/dir/%D7%93%D7%95%D7%A8+%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F+%D7%A0%D7%A2%D7%9F+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91,+%D7%92%D7%96%D7%A8%E2%80%AD%E2%80%AD%E2%80%AD/31.54353,34.900389/%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%A2%D7%A8%D7%93,+%D7%A2%D7%A8%D7%93%E2%80%AD%E2%80%AD%E2%80%AD/%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A7+%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95+-+%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94,+%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%94%2F%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94+%D7%90%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA%E2%80%AD%E2%80%AD%E2%80%AD/%D7%9E%D7%99+%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%94,+Vered+Jericho%E2%80%AD%E2%80%AD%E2%80%AD/%D7%90%D7%A1%D7%90+%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%A2%22%D7%9E%E2%80%AD%E2%80%AD%E2%80%AD/@31.519184,35.4428409,10z/data=!4m34!4m33!1m5!1m1!1s0x1502c9cca23b6ae3:0xe344dc691e88ff19!2m2!1d34.8785757!2d31.8821878!1m1!4e1!1m5!1m1!1s0x15025556c82745cb:0x7ccb3a9612b0aa13!2m2!1d35.2081008!2d31.2537901!1m5!1m1!1s0x1503357443833479:0x9290f058644fae52!2m2!1d35.5045433!2d31.7737331!1m5!1m1!1s0x150333436a2179ef:0xf72d26b200d57578!2m2!1d35.4447631!2d31.8093738!1m5!1m1!1s0x1502cf3db0c38e3b:0x1de4fd8da5182be6!2m2!1d34.9769588!2d31.8373193!3e0

טיול סוכות 2022 – עם אריק, מיצו ורותם

אחד הטיולים הטובים ביותר שרקח אריק (חבר טוב, רוכב על פניגאלה לבן מיוחד). המסלול יצא מהמרכז ועד רמות נפתלי בצפון בדרך יפהפיה.

מסלול צפוני יפהפה

https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=191FAowfQsWQ0QvNwaZ1dbu-_MBn2Yc8&usp=sharing

סיבוב נס הרים

כל אופנוען במרכז מכיר את הכביש הזה. כל אופנוען בארץ שמע עליו.
בתי הקברות מלאים ברוכבים שהגזימו שם, היו שם אין סוף תאונות.
אז למה לרכוב בנס הרים?
כי זה אחד הכבישים הכי טכניים בארץ, נוף מטריף, מזג אוויר קריר ונעים.
למה לא לרכוב שם? נגיע לזה.
איך מגיעים לשם? פותחים וייז אל "דלק נחשון", המסלול יתחיל מהנקודה והוא מצורף כאן.
מתחנת הדלק רוכבים בכבישים מהירים ומפותלים עד לסיום המסלול.
קישור למסלול: נס הרים

למה לא לרכוב שם? יש הרבה סיבות. אתם תעשו את זה למרות הסיבות.
בכל מקרה, לפני שאתם מגיעים לשם קבלו כמה דגשים.
רכבו שם עם מיגון מלא. קסדה, כפפות, מעיל, מכנסי רכיבה, מגני ברכיים, מגפיים.
הכביש הזה מסוכן. מאוד.
הוא מטעה, הוא צפוף, הוא טכני מאוד.
יש בו הרבה תנועה בשעות מסויימות ומקומות שפשוט מסוכן לבצע עקיפה.
יש בו רוכבי אופניים בשעות הבוקר המוקדמות, המון רוכבי אופני כביש בשישבת.
בשעות הבוקר המוקדמות עלולות להיות שאריות טל על הכביש, רטיבות חלקלקה.
יש שם אכיפה הדוקה של משטרת התנועה.
היו שם אינסוף הרוגים ופצועים.
עוברות בו משאיות שמשאירות לעיתים "הפתעות" על הכביש בדמות סולר או שמן.
פתאום באמצע הרכיבה אתם תיתקלו בעבודות בכביש או סתם כביש מקורצף.

אז למה כן?
כי זה אחד המקומות היפים בארץ, כביש טכני ומדהים.
בר בהר (וייז- בר גיורא) הוא מקום יפהפה שכיף לשבת בו ולשתות קפה מול נוף מדהים.

אז חזרה לה חדוות הרכיבה

ברגע שבו קיבלתי את הסטריט פייטר V4S המשוגע הזה – חזרה לה חדוות הרכיבה.
חודשיים אחרי, הוא עם כמעט 5000 ק"מ, אנחנו רגילים ומכירים אחד את השני. את השגעונות ואת המגבלות של הרוכב וגם של האופנוע.

הרוכב עצמו כבד ולא בכושר – אני אדם גדול, 120 קילו בערך אחרי דיאטה קשוחה.
האופנוע קליל וזריז ומהיר, אבל צמא לאללה ובעל טנק דלק קטנטן.
מה זה צמא? בערך 10 ק"מ לליטר. פחות כשלוחצים חזק.
אין מחוון כמות דלק. כן, שנת 2023 בפתח ועדיין אין פה מד דלק.
מה עושים? כל תדלוק מאפסים את מונה הרכיבה.
הטווח הוא כ-120 ק"מ עד שנדלקת הנורה שאומרת לך "דלק!". יש כ-30 ק"מ למצוא תחנה ולתדלק, אבל זה מלחיץ באופנוע כזה שתיין.

המראה: דוקאטי. מה יש להגיד חוץ מזה?
הוא נראה פשוט מדהים, הכל מרגיש בו איכותי.
הבולמים באופנוע – משובחים. מרגיש חד ומדוייק בסיבובים והשכבות גם במהירות גבוהה מאוד ששמורה למסלול.
הבלמים – מדהימים. חזקים ושותלים את הגלגל הקדמי במקום.
המנוע.. מה אפשר להגיד על הדבר הזה?
המנוע הזה פשוט מוטרף. מומנט מדהים ושילוב עם כוח שפשוט לא נגמר עד הרבה מעל שרואים 270 קמ"ש ב-GPS (מודה שהצוואר שלי לא עומד בעומס כזה, אצלי ראיתי 270 לשבריר שניה ולא אחזור על זה כנראה).

מאז שקיבלתי אותו היו לא מעט טיולים מוצלחים וחשבתי לרכז בבלוג חלק מהמסלולים שרכבתי בהם עם חברים.

לוחם הכבישים – Ducati Streetfighter V4S

אז אחרי הדוגמנית שלא זרמה, וכשלא היתה דוקאטי ג'ינג'ית במלאי, הגיע אלי האביר השחור.
אופנוע מטורף בכל קנה מידה הגיוני, שוב 208 כ"ס הפעם על 200 ק"ג כשהוא כבר רטוב ומלא.
12.5 קג"מ מומנט.
האופנוע הזה הוא By Far האופנוע הכי משוגע ומדהים שהיה לי אי פעם.
אם חשבתי שהמונסטר 1200R היה מושלם – הסטריט הזה מתעלה עליו. אפילו די בקלות.

האופנוע הזה החזיר לי את החיוך לפנים, הוא חוליגן רציני ואחרי כל מה שהיה קודם, פשוט חזרתי להנות מרכיבה.
כנראה שדוקאטי זה מותג שבנוי בשביל אנשים כמוני 🙂
מה טוב?
בלמים, בולמים, אחיזה, היגוי, מנועעעעעע.
חיוך ואושר.
מה לא טוב?
טווח. מיכל דלק קטן.

שירות איכותי בליגל – דוקאטי

אני רוכב על אופנוע מאוד ייחודי.
Ducati Monster 1200R, יש ממש בודדים כמותו בארץ.
לפני מספר שבועות, באמצע רכיבה, האופנוע איבד כוח.
עצרתי בצד ודוממתי את המנוע.
ניסיתי להניע שוב – המנוע לא משתף פעולה.
גרירה אל ליגל(היבואן) לאחר שיחה עם אלי, הבעלים והמנכ״ל.
בדיקה קצרה מגלה שזו תקלה משמעותית.
אלי מרגיע אותי – אין לך מה לדאוג – האופנוע תחת אחריות.
יש לציין שהאופנוע בן כמעט שלוש שנים. רכשתי אופנוע בן שנתיים וקצת אך עם 66 קילומטרים בלבד.
את ההרצה שלו ביצעתי אני, שנתיים אחרי שעלה אל הכביש.
כל הטיפולים בוצעו בליגל.
האופנוע לא באחריות אבל רכישה בליגל ואני בראש שקט שיש לי אל מי לפנות.
מספר ימים אחכ מתגלה הזוועה.
שסתום אחד התפוצץ, כנראה כתוצאה מפגם בייצור.
חצי מנוע נדפק, כולל צילינדר, ראש מנוע ועוד.
אלי בכל שלב מרגיע אותי.
היום קיבלתי את האופנוע חזרה.
התיקון המטורף הזה בוצע בצורה הטובה ביותר, הכל במסגרת אחריות של ליגל.

אני נדהם ונפעם מרמת השירות, המקצוענות והרצינות שבה מטפלים ומשמרים לקוח.
הלוואי והיו עוד כאלה.

איך הגיעה ה-206GTI?

Image may contain: Guy Mizrahi, smiling, outdoor

כן, אופנוען אמיתי רוכב גם בחורף. רוכב כל הזמן.
אבל האמת? זה לא כיף. לא כיף לקפוא ולהתרטב בגלל 10 דק' רכיבה למשרד.
המון התעסקויות בציוד ומיגון רטוב שפשוט הוציאו לי את הכיף.
עוד משהו שקרה זה שהרכיבה על החלום המוטורי הזה, המקבילה של אופנועים לפרארי, הפכה להיות משהו שהוא כבר לא וואו אלא שימושיות יום יומית. איבדתי את חדוות הרכיבה בגלל ההתניידות המנהלתית.
אז מה עושים? מחשבים מסלול מחדש. בחורף שעבר, הגיעה פיג'ו 206GTI ישנה, שנת 2001, מנוע 2000 סמ"ק, גיר ידני.


ההתניידות אל המשרד מחולון אל תל אביב פקוקה ועמוסה בשעות הבוקר.
מי קונה רכב עם גיר ידני? בשביל פקקים?
אני. אני רוצה את החיבור לרכב, את המינימליזם, את החיבור לתחושה שמעבירה אותה GTI אל הנהג קשה לתאר.
האאודי היתה מהירה. 0-100 ב-6.5 שניות, מהירות סופית של 226 קמ"ש, על פי מקורות זרים.
חיבור לכביש, לנהיגה? אין כלום. שום דבר.
ה-GTI היא בדיוק ההיפך.
זה רכב עתיר מומנט (19 קג"מ) עם 138 כ"ס, הוא לא יודע להוריד את הכוח אל הגלגלים טוב מספיק והנהיגה ברכב הזה היא פשוט חגיגה 🙂

סיבובים? האחיזה מעולה!
ההגה מתקשר כל פיסת מידע אל הנהג, אתה יודע בדיוק מה קורה בכל שלב. מרגיש כל חריץ וכל אבן.
מהירות? הרכב לא מאוד מהיר.
כיף? המון! יכולות דינאמיות מדהימות!
לכאורה? הרכב המושלם.
אני נהנה לנהוג, גם בפקקים.
אבל.. זה רכב מיושן, מתוחזק מעולה אבל מיושן.
בנהיגה של פעם ב.. – זו לא בעיה. כשהבנתי שאני נוהג הרבה לעבודה, לא רק בימים של גשם אלא בכלל – מעדיף לא מעט מהימים את הרכב על האופנוע – הבנתי שצריך רכב חדיש יותר.
ככה הגיעה הקופרה.